Vayedaber

לָא אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְרַבּוֹיֵי כִּי אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְגִיד הַנָּשֶׁה בִּמְחוּבָּר

Traduction

it was not necessary for the verse to include them. When a verse was necessary it was for the sciatic nerve that is still attached to the flesh. The term ''it all'' teaches that if the sciatic nerve is attached to the flesh it is brought up to the altar.

וְרַבָּנַן מִמַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל מִן הַמּוּתָּר לְיִשְׂרָאֵל

Traduction

And the Rabbis would explain their opinion based upon the verse: ''And one lamb of the flock, out of two hundred, from the well-watered pastures [mimashke] of Israel; for a meal offering, and for a burnt offering, and for peace offerings, to make atonement for them, says the Lord God'' (Ezekiel 45:15). Since the term mashke also means beverage, which is consumed, the verse is interpreted to mean that offerings may be sacrificed only from that which is permitted to the Jewish people for consumption. Since the sciatic nerve is not permitted for consumption, it may not be sacrificed on the altar. Consequently, the term ''it all'' is understood to include sinews and bones even if they have become detached from the flesh.

Rachi non traduit

ממשקה ישראל. מקרא הוא בספר יחזקאל שה אחד מן הצאן מן המאתים ממשקה ישראל ולענין קרבנות ונסכיהם כתיב ומפרשינן ליה בפסחים בפרק אלו עוברין מן המותר לישראל אבל גיד הנשה לא וכי רבי קרא פרשו דהיתירא רבי ולא מחוברין דאיסורא:

וְרַבִּי מִידֵי דְּהָוֵה אַחֵלֶב וָדָם וְרַבָּנַן מִצְוָתָן בְּכָךְ שָׁאנֵי

Traduction

And Rabbi Yehuda HaNasi would respond that a sciatic nerve that is attached to the flesh may be brought up to the altar, just as it is permitted to sacrifice forbidden fat and blood upon the altar even though they are forbidden for consumption. And the Rabbis would say that forbidden fat and blood are different, because the Torah explicitly states that their mitzva is to be offered on the altar in this way, whereas the Torah never mandates the sacrifice of the sciatic nerve upon the altar. According to Rav Naḥman bar Yitzḥak, Rabbi Ḥiyya bar Yosef agrees with Rabbi Yehuda HaNasi that the sciatic nerve is offered upon the altar together with the rest of the animal, whereas Rabbi Yoḥanan holds in accordance with the opinion of the Rabbis that the sciatic nerve is not offered upon the altar.

Rachi non traduit

מידי דהוה אחלב ודם. דאסורין לאכול וקרבים לגבוה וכי כתיב מן המותר לישראל למעוטי טרפה אבל מין הבשר קרב כולו:

מצותן בכך. חלב ודם הוא עיקר הקרבן:

אָמַר רַב הוּנָא גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁל עוֹלָה חוֹלְצוֹ לַתַּפּוּחַ אָמַר רַב חִסְדָּא מָרִי דֵּיכִי מִי כְּתִיב עַל כֵּן לֹא יֹאכַל הַמִּזְבֵּחַ עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּתִיב

Traduction

§ The Gemara cites another discussion with regard to the sciatic nerve of a burnt offering. Rav Huna says: The sciatic nerve of a burnt offering is not placed upon the altar with the rest of the animal. Rather, one removes it and places it on the circular mound of ashes in the center of the altar. Rav Ḥisda said: Master of this [mari dikhi] ruling! Is it written in the Torah: Therefore the altar does not consume the sciatic nerve? This would indicate that it is prohibited to sacrifice the sciatic nerve on the altar. Rather, it is written: ''Therefore the children of Israel eat not the sciatic nerve'' (Genesis 32:33).

Rachi non traduit

חולצו (מן התפוח). חולצו מן הירך ומשליכו לתפוח. צבור האפר שבאמצע המזבח שהיו גורפין האפר תמיד וצוברין שם וכשהוא רבה מוציאין אותו לחוץ והוא נקרא תפוח כדלקמן בשמעתין:

מרי דיכי. בעל שמועה זו הבין דבריך וכי נאמר לא יאכל המזבח:

וְרַב הוּנָא מִמַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל מִן הַמּוּתָּר לְיִשְׂרָאֵל

Traduction

And Rav Huna holds that the phrase: ''From the well-watered pastures of Israel,'' indicates that offerings may be sacrificed only from that which is permitted to the Jewish people. Since the sciatic nerve is not permitted for consumption, it may not be sacrificed upon the altar.

מֵיתִיבִי גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁל שְׁלָמִים מְכַבְּדוֹ לָאַמָּה וְשֶׁל עוֹלָה מַעֲלֵהוּ מַאי לָאו מַעֲלֵהוּ וּמַקְטִירוֹ

Traduction

The Gemara raises an objection to Rav Huna’s opinion. It is taught in a baraita: What should one do with the sciatic nerve of a peace offering, since the meat of the offering must be eaten but the sciatic nerve is forbidden? One sweeps it to the Temple courtyard drain. And in the case of the sciatic nerve of a burnt offering, one brings it up to the altar. The Gemara comments: What, is it not that the baraita means that he brings it up to the altar and burns it with the rest of the animal, which contradicts the statement of Rav Huna?

Rachi non traduit

שלמים. שהירך נאכל חולץ הגיד ומכבדו לאמה שבעזרה ואינו מצוה לשורפו משום נותר דכי כתיב שרפה בנותר בדבר הראויה לאכילה כתיב כדכתיב (ויקרא יט) יאכל והנותר ישרף. וקשה לי ירך של שלמים למה נחתך בעזרה והלא נאכל בכל העיר ונראה בעיני דחטאת ואשם גרסינן שהן נאכלין בעזרה אי נמי משום חזה ושוק של כהנים והגיד בתוכו ורוב אכילתן ודירתן בעזרה ולשכותיהם ששם היו ישנים נקט נמי שלמים:

מעלהו. עם הירך כמות שהיא שלמה ואח''כ חולצו בראש המזבח שגנאי הוא להביא ירך מפורעת למזבח משום הקריבהו נא לפחתך:

לֹא מַעֲלֵהוּ וְחוֹלְצוֹ וּמֵאַחַר שֶׁחוֹלְצוֹ לָמָּה מַעֲלֵהוּ מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ

Traduction

The Gemara responds: No, the baraita means that he brings it up to the altar and removes it from the thigh before placing the thigh on the fire. The Gemara asks: But since he removes it from the thigh, why does he bring it up to the altar? The Gemara answers that one cannot bring the thigh up to the altar after the sciatic nerve has been removed because it is stated with regard to one who sacrifices offerings that are damaged or unattractive: ''Present it now unto your governor; will he be pleased with you, or will he accept your person? says the Lord of hosts'' (Malachi 1:8). Consequently, the leg of the animal must be brought up to the altar while it is whole, and the sciatic nerve must be removed on top of the altar.

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב הוּנָא גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁל שְׁלָמִים מְכַבְּדוֹ לָאַמָּה וְשֶׁל עוֹלָה חוֹלְצוֹ לַתַּפּוּחַ

Traduction

It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rav Huna: With regard to the sciatic nerve of a peace offering, one sweeps it into the Temple courtyard drain; and with regard to the sciatic nerve of a burnt offering, one removes it and places it on the circular mound of ashes in the center of the altar.

Tossefoth non traduit

של שלמים מכבדו לאמה. פירש בקונטרס דגרסינן חטאת ואשם משום דשלמים נאכלים בכל העיר ומה טיבו בעזרה ונראה משום דשוק וחזה ניתן לכהנים ששם גיד הנשה שהשוק הוא ברגל ולא ביד כדתנן לקמן בהזרוע (חולין דף קלד:) והם היו רגילין לאכול מתנותיהם בעזרה א''נ בשלמים של כהנים שכל קדשיהם היו רגילין לאכול בעזרה:

תְּנַן הָתָם תַּפּוּחַ הָיָה בְּאֶמְצַע הַמִּזְבֵּחַ פְּעָמִים הָיָה עָלָיו כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת כּוֹר אָמַר רָבָא גּוּזְמָא

Traduction

We learned in a mishna there (Tamid 28b): There was a circular mound of ashes in the center of the altar, and sometimes there was as much as three hundred kor of ashes upon it. Rava said: This description is an exaggeration [guzma]; the tanna means merely that there was a significant quantity of ashes.

Rachi non traduit

כשלש מאות כור. דשן של צבור גדול שמסלקין לו מן הצדדין קרי תפוח וכן גבי יקב במסכת ע''ז (דף נה:) דורכין עם העובד כוכבים בגת ואע''ג שנוטל בידו ונותן לתפוח:

גוזמא. מילתא בעלמא ולאו דווקא דמעולם לא הגיע לשלש מאות כור:

הִשְׁקוּ אֶת הַתָּמִיד בְּכוֹס שֶׁל זָהָב אָמַר רָבָא גּוּזְמָא

Traduction

Similarly, it is taught in a mishna (Tamid 30a) that before slaughtering the daily offering the priests gave the lamb selected for the daily offering water to drink in a golden cup, in order to render the animal easier to flay after slaughter. With regard to this mishna, Rava said: It is an exaggeration, as the priests did not actually let the animal drink from a golden vessel.

Rachi non traduit

השקו את התמיד. כשבאין לשוחטו משקין אותו והוא נוח להפשיט:

גוזמא. דלאו כוס של זהב דווקא:

אָמַר רַבִּי אַמֵּי דִּבְּרָה תּוֹרָה לְשׁוֹן הֲוַאי דִּבְּרוּ נְבִיאִים לְשׁוֹן הֲוַאי דִּבְּרוּ חֲכָמִים לְשׁוֹן הֲוַאי דִּבְּרוּ חֲכָמִים לְשׁוֹן הֲוַאי הָא דַּאֲמַרַן

Traduction

The Gemara provides other examples of statements not meant literally. Rabbi Ami says: In some instances, the Torah spoke employing exaggerated [havai] language, the Prophets spoke employing exaggerated language, and the Sages spoke employing exaggerated language. The fact that the Sages spoke employing exaggerated language is evident from that which we stated above, concerning the mound of ashes and the lamb of the daily offering.

Rachi non traduit

לשון הואי. לשון הדיוט שאינו מדקדק בדבריו ומוציא בפיו דבר שאינו ולא שיתכון לשקר אלא לא דק:

דִּבְּרָה תּוֹרָה לְשׁוֹן הֲוַאי עָרִים גְּדוֹלוֹת וּבְצוּרוֹת בַּשָּׁמַיִם דִּבְּרוּ נְבִיאִים לְשׁוֹן הֲוַאי וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ לְקוֹלָם

Traduction

The Torah spoke employing exaggerated language, as it is written: ''Hear, Israel: You are passing over the Jordan this day, to go in to dispossess nations greater and mightier than you, cities great and fortified up to heaven'' (Deuteronomy 9:1), whereas the fortifications obviously did not actually reach up to heaven. The Prophets spoke employing exaggerated language, as it is written with regard to the coronation of King Solomon: ''And all the people came up after him, and the people piped with pipes, and rejoiced with great joy, so that the earth rent with the sound of them'' (I Kings 1:40), where the verse means merely that the sound was very loud.

Rachi non traduit

בשמים. אלמא לא דק. וכן ותבקע הארץ דאדוניה דנראה מקול ההמון כאילו היא נבקעת אשטורנ''ר בלע''ז:

אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי אָמַר שְׁמוּאֵל בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת דִּבְּרוּ חֲכָמִים לְשׁוֹן הֲוַאי אֵלּוּ הֵן תַּפּוּחַ גֶּפֶן וּפָרוֹכֶת תַּפּוּחַ הָא דַּאֲמַרַן

Traduction

Rabbi Yitzḥak bar Naḥmani says that Shmuel says: In three places the Sages spoke in exaggerated language, and they are with regard to the circular mound of ashes on the altar; the vine; and the Curtain separating the Sanctuary and Holy of Holies. The case of the circular mound of ashes is that which we said.

Rachi non traduit

בשלשה מקומות כו'. אבל כוס של זהב דתמיד דווקא הוא דאין עניות במקום עשירות:

גפן. כמין גפן היה עשוי שקורין טרייל''א שמודלה על הכלונסות:

Tossefoth non traduit

בשלשה מקומות דברו חכמים לשון הואי. אבל ההיא דתמיד (דף ל.) קסבר דאין זה הואי כדמפרש במסכת תמיד משום שאין עניות במקום עשירות:

גֶּפֶן דִּתְנַן גֶּפֶן שֶׁל זָהָב הָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל מוּדְלָה עַל גַּבֵּי כְּלוֹנְסוֹת וְכָל מִי שֶׁהָיָה מִתְנַדֵּב גַּרְגֵּיר אוֹ אֶשְׁכּוֹל מֵבִיא וְתוֹלֶה בָּהּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק מַעֲשֶׂה הָיָה וְנִמְנוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֹּהֲנִים לְפַנּוֹתָהּ

Traduction

The case of the vine is as we learned in a mishna (Middot 36a): A golden ornament in the form of a vine was standing at the entrance to the Sanctuary, and it was hung upon poles. And whoever would donate an ornamental golden leaf, grape, or cluster of grapes to the Temple would bring it to the Temple and hang it upon the vine. Rabbi Elazar, son of Rabbi Tzadok, said: There was once an incident, and three hundred priests were enlisted to move the vine because of its immense weight. According to Shmuel, this description is also an exaggeration.

Rachi non traduit

שלש מאות כהנים. גוזמא:

פָּרוֹכֶת דִּתְנַן רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן הַסְּגָן פָּרוֹכֶת עוֹבְיָהּ טֶפַח וְעַל שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם נִירִים נֶאֱרֶגֶת וְעַל כָּל נִימָה וְנִימָה עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חוּטִין אָרְכָּהּ אַרְבָּעִים בָּאַמָּה וְרָחְבָּהּ עֶשְׂרִים בְּאַמָּה וּמִשְּׁמוֹנִים וּשְׁתֵּי רִבּוֹא נַעֲשֵׂת וּשְׁתַּיִם עוֹשִׂים בְּשָׁנָה וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֹּהֲנִים מַטְבִּילִין אוֹתָהּ

Traduction

The case of the Curtain is as we learned in a mishna (Shekalim 8:2): Rabban Shimon ben Gamliel says in the name of Rabbi Shimon, the deputy High Priest: The Curtain is the thickness of a handbreadth [tefaḥ]. It is woven from seventy-two strands [nirim] of yarn, and each and every strand [nima] of those seventy-two is made from twenty-four threads consisting of six threads each of sky-blue wool, purple wool, scarlet wool, and fine linen. Its length is forty cubits, the height of the Sanctuary, and its width is twenty cubits, the width of the entrance. And it is made from eighty-two ten-thousands, i.e., 820,000 dinars. And the overseers of the Temple make two new Curtains every year. And the Curtain was so heavy that when it was immersed, three hundred priests would immerse it.

Rachi non traduit

נירין. ליצ''ש:

כ''ד חוטין. מקראי ילפינן במסכת יומא בפרק בא לו כהן גדול (יומא דף עא:) שחוטה כפול עשרים וארבעה:

ארכה מ' ורחבה עשרים. ארכה לגובהו של פתח אולם ורחבה לרחבו שפתח האולם גובהו מ' ורחבו כ' ופרוכת פרוסה נגדו לצניעות בעלמא כך שמעתי. ול''נ שאף פרוכת הדביר כך מדתו רחבו לרחבו של היכל שהוא כ' אמה וגבהו לגבהו מן העלייה ועד הרצפה:

ומשמונים ושתים ריבוא. חוטין. לישנא אחרינא ריבות נערות העוסקות בה:

ושלש מאות כהנים מטבילין אותה. כשהיא נטמאת והיינו לשון הואי דלא בעי כולי האי:

Tossefoth non traduit

שלש מאות כהנים מטבילין אותה. וא''ת דאמר סוף פ''ק דביצה (דף יד:) מפני מה אמרו וילון טמא מפני שהשמש מתחמם כנגדו והאי פרוכת ליכא למיחש שיתחממו כנגדו דאסור ליהנות ממנו ואמאי מטבילין אותה וליכא למימר דכיון שנארגה היו מטבילין אותה כדאמר בפ' חומר בקדש (חגיגה דף כג.) דכלים הנגמרים בטהרה צריכין טבילה לקדש דהתם לא מיירי אלא בכלים המקבלין טומאה דמשום חומר הקדש החמירו להטבילן כאילו נטמאו אבל פרוכת דלא מקבל טומאה לא ועוד דבמסכת שקלים בפרק כל הרוקין (דף יב:) משמע בהדיא דפרוכת מקבל טומאה דתנן פרוכת שנטמא באב הטומאה מטבילין אותה בחוץ נטמא בולד הטומאה מטבילין אותה בפנים וי''ל דמקבל טומאה לפי שהוא אהל כדאמר בפרק קמא דסוכה (דף ז:) וסכות על הארון דכייף ליה מיכף עילויה דארון ומיהו יש ספרים דגרסי בפרק קמא דביצה (דף יד:) מפני מה וילון אסור וכן גרסינן בהלכות גדולות פירוש מפני מה אסור לעשות וילון מכלאים:

בְּיָרֵךְ שֶׁל יָמִין וּבְיָרֵךְ שֶׁל שְׂמֹאל מַתְנִיתִין לָא כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְּאַחַת וְהַדַּעַת מַכְרַעַת אֶת שֶׁל יָמִין

Traduction

§ The mishna teaches that the prohibition of the sciatic nerve applies to the thigh of the right leg and to the thigh of the left leg. The Gemara says: The mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as it is taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: The prohibition of the sciatic nerve applies only to the sciatic nerve in one of the animal’s thighs, and logic dictates that it is the right thigh.

Rachi non traduit

והדעת מכרעת. לקמיה בעי לה:

אִיבַּעְיָא לְהוּ מִיפְשָׁט פְּשִׁיטָא לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה וּמַאי דַּעַת דַּעַת תּוֹרָה אוֹ דִלְמָא סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לֵיהּ וּמַאי דַּעַת דַּעַת נוֹטָה

Traduction

A dilemma was raised before the Sages: Is it obvious to Rabbi Yehuda that the prohibition applies only to the sciatic nerve in the right thigh, and accordingly, what does he mean when he says that logic dictates? He means the logic of the Torah. Or perhaps he is uncertain as to whether it applies only to the right thigh or only to the left, and accordingly, what does he mean when he says that logic dictates? He means that logic inclines one to believe that the prohibition applies to the right thigh.

Rachi non traduit

מפשט פשיטא ליה. של ימין:

דעת תורה. כדיליף לקמיה:

דעת נוטה. לשון ספק אבל נראה במקצת שושפינשי''ר. דסתם הנאבק עם חבירו כשהוא נותן ימינו לשמאל חבירו וחובקו ידו מגעת מאחוריו עד ירך ימינו:

תָּא שְׁמַע הָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים וְהַנּוֹתָר יִשָּׂרְפוּ לְשִׁשָּׁה עָשָׂר וְהָוֵינַן בַּהּ הָנֵי גִּידֵי מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ אִי גִּידֵי בָשָׂר לֵיכְלִינְהוּ וְאִי דְּאִיַּיתּוּר הַיְינוּ נוֹתָר אֶלָּא גִּידֵי צַוָּאר אִי לָאו בָּשָׂר נִינְהוּ לִישְׁדִּינְהוּ

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a resolution based upon the following mishna (Pesaḥim 83a): The bones of the Paschal offering that contain edible marrow but cannot be eaten because it is prohibited to break the bones of the Paschal offering; and the sinews; and the leftover meat should all be burned on the sixteenth of Nisan, not on the fifteenth, the first day of Passover. And we discussed it: What are the circumstances in which these sinews must be burned? If we say they are sinews of meat, let one eat them. Why are they burned? And if they are sinews that were left over and not eaten, that is the case of leftover meat; why does the mishna list sinews separately? Rather, the mishna is referring to sinews of the neck, which are different from other sinews and are therefore mentioned separately. But if they are not meat, why do they require burning? Let one simply discard them like other waste.

Rachi non traduit

העצמות והגידין. של פסח או בשר הנותר ממנו:

ישרפו לששה עשר. ולא בחמשה עשר דקיימא לן (שבת דף כד:) אין שורפין קדשים ביום טוב. והנך עצמות כשיש בהן מוח קאמר ומפני ששמשו את הנותר דמוח הוי כבשר ולפיכך טעונין שריפה כנותר עצמו אבל דלאו בר אכילה אין טעון שריפה דכתיב לא תותירו וגו' כל דקרינן ביה לא תותירו קרינן ביה תשרפו ואידך לא:

גידי בשר. כל גידין הרכין הנפשטים בבשר:

וליכלינהו. בלילי פסח ולמה מותירן:

ואי בדאיקרי ואיתור. הא תנא ליה נותר:

אלא גידי צואר. דקשין כעצמות ודרכן לשיירן על כרחו ואורחא דתנא למתנינהו באנפי נפשייהו כעצמות:

לשדינהו. לאשפה כיון דלאו בשר נינהו:

וְאָמַר רַב חִסְדָּא לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְגִיד הַנָּשֶׁה וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְּאַחַת

Traduction

And Rav Ḥisda said: The mishna’s mention of sinews is necessary only in order to teach the halakha of the sciatic nerve, and in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who said: The prohibition of the sciatic nerve applies only to the sciatic nerve in one of the animal’s thighs, and not to both.

Rachi non traduit

ואמר רב חסדא גרסינן:

ואליבא דר' יהודה. דמספקא ליה הי אסור והי שרי והלכך על כרחיה משייר להו ותרוייהו בעי שריפה לכל חד וחד מספקינן ליה בהיתירא והוי נותר שפיר משום הכי בעי לשיורינהו ולמשרפינהו:

אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לֵיהּ שַׁפִּיר אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מִיפְשָׁט פְּשִׁיטָא לֵיהּ דְּהֶיתֵּירָא לֵיכְלֵיהּ דְּאִיסּוּרָא לִשְׁדְּיֵיהּ

Traduction

The Gemara explains how this resolves the dilemma: Granted if you say that Rabbi Yehuda is uncertain as to whether it is the sciatic nerve of the right or the left thigh, it works out well. Since it is uncertain which thigh may be eaten, one may not eat either of them, and one must burn each of them on the sixteenth due to the possibility that it was the permitted one and now has the status of leftover meat. But if you say that it is obvious to Rabbi Yehuda that the sciatic nerve of only the right thigh is forbidden, let him eat the sciatic nerve of the permitted left thigh, and let him throw away only the sciatic nerve of the forbidden right thigh. Neither one should be burned.

אָמַר רַב אִיקָא בַּר חֲנִינָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ מִיפְשָׁט פְּשִׁיטָא לֵיהּ וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּשֶׁהוּכְּרוּ וּלְבַסּוֹף נִתְעָרְבוּ

Traduction

The Gemara responds: Rav Ika bar Ḥanina said: Actually I could say to you that it is obvious to Rabbi Yehuda that the sciatic nerve of only the right thigh is forbidden. Nevertheless, here we are dealing with a case where the sciatic nerves were identified and removed, but ultimately the sciatic nerves became intermingled and one cannot tell which is from the right thigh and which is from the left thigh. Consequently, they must both be left over until the next day and then burned.

Rachi non traduit

שהוכרו. לאו דווקא:

נתערבו. שאין יודעין איזה ניטל מן הימין ואיזה מן השמאל: